אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ נ' אחזקות ופיתוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעה על סך 3,274 ₪ בגין נזקים שארעו לאוטובוס בבעלות התובעת, לטענתה, עקב תאונה מיום 22.5.11.

1. נהג האוטובוס הצהיר כי לאחר שסיים את מסלול נסיעתו הקיף מעגל תנועה, התיישר לכיוון המשך נסיעתו לתחנה הראשונה במסלולו, ולאחר שחלקו הקידמי של האוטובוס חלף, הרגיש מכה חלשה בחלק האחורי ימני של האוטובוס. רכב הנתבעת עמד בניצב לנתיב נסיעת האוטובוס, עם פניו כלפי אתר בניה סמוך מימין. נהג האוטובוס לא ראה את התאונה בעת התרחשותה, אך הניח כי רכב הנתבעת נסע אחורנית בעת שחלף האוטובוס בנתיב נסיעתו.

בחקירתו הנגדית הצהיר כי במהלך נסיעה, גם אם מוטה הגה האוטובוס שמאלה, חלקו האחורי של האוטובוס נשאר במקום ואינו סוטה ימינה. הנהג הכחיש כי שני עדי הנתבעת לא היו ברכב הנתבעת במועד התאונה והצהיר כי התאונה ארעה כ-20 מ' לאחר מעגל התנועה.

2.העד הראשון מטעם הנתבעת הצהיר כי הגיע לאתר הבניה כשרכבו בניצב לנתיב נסיעת האוטובוס, כאשר חזיתו מופנית לאתר הבניה ואחוריו בניצב לנתיב נסיעת האוטובוס. הוא עצר את רכבו, יצא ממנו ועמד מחוצה לו יחד עם עד ההגנה השני. פתאום שמע רחש, וכשהביט למקום הרעש ראה כי האוטובוס נעצר. לפני כן הבחין באוטובוס נוסע במהירות.

בתחילה, כאשר הדגים העד את מיקום הפגיעה בתאונה, הראה כי רכבו נפגע בדופן ימין. לאחר מכן הצהיר כי הפגיעה היתה בטמבון הרכב מאחור וכי האוטובוס ביקש להיכנס לתחנה הנמצאת מימין ופגע ברכב בצידו השמאלי אחורי. העד הצהיר כי האופן בו עמד הרכב לא חסם את נתיב נסיעת האוטובוס, הוא עמד על המדרכה בכניסה לאתר הבניה והמתין עד שייפתח שער האתר.

הנהג הכחיש כי נסע אחורנית עם הרכב.

3.העד השני מטעם הנתבעים הצהיר כי עמד יחד עם העד הראשון על המדרכה בכניסה לאתר הבניה ושמע כי משהו פגע ברכב. העד הצהיר כי האוטובוס פגע בצידו הימני אחורי של הרכב, אך הוא לא ראה את התאונה בעת התרחשותה. לאחר מכן הצהיר כי הרכב נפגע בפינה השמאלית. העד אישר כי האוטובוס כבר נסע ישר לאחר יציאתו ממעגל התנועה. העד הכחיש כי רכב הנתבעת נסע אחורנית.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:

איש מהעדים לא ראה במישרין את אופן התרחשות התאונה.

אין חולק כי רכב הנתבעת עמד בניצב לנתיב נסיעת האוטובוס על מדרכה, בכניסה לאתר בניה, כשאחוריו מופנים לנתיב נסיעת האוטובוס.

נהג האוטובוס הצהיר כי התאונה ארעה לאחר שסיים נסיעתו במעגל התנועה והמשיך בנסיעה ישר. גם העד השני מטעם הנתבעים אישר זאת.

בהודעה על מקרה הביטוח מטעם הנתבעת, נ/1, נטען כי התאונה ארעה עת נהג האוטובוס ניסה לתמרן "בכוח" נסיעתו כדי לעבור את מעגל התנועה. במהלך שמיעת העדויות לא חזרו עדי הנתבעת על גירסה זו.

לאור האמור אני קובעת כי התאונה ארעה לאחר שהאוטובוס סיים את נסיעתו במעגל התנועה והמשיך ישר בנתיב הנסיעה.

5.אין בידי לקבל את טענת העד הראשון מטעם הנתבעת כי האוטובוס נסע במהירות. עובדה זו איננה מצוינת בטופס ההודעה על מקרה הביטוח, נ/1, ואף איננה מתיישבת עם העובדה כי היה על נהג האוטובוס לעבור את מעגל התנועה ואין זה מסתבר כי יהיה באפשרותו לעשות כן תוך כדי נסיעה במהירות.

6.נהג האוטובוס הצהיר כי קודם לתאונה, כשחלף על פני רכב הנתבעת, לא הבחין בשני עדי הנתבעת מחוץ לרכב. רק לאחר התאונה, לאחר שירד מהאוטובוס, שהו השניים מחוץ לרכב.

מתקשה אני לקבל את גירסת עדי הנתבעת כי שניהם שהו מחוץ לרכב, כאשר העד הראשון הצהיר כי המתין לפתיחת שער אתר הבניה. מצופה כי בעשותו כן, ישהה בתוך הרכב על מנת להיכנס לאתר הבניה עם פתיחת השער.

7.יצוין כי עדות שני עדי הנתבעת לא היתה עיקבית באשר למיקום הפגיעה ברכב הנתבעת. בתחילה טען העד הראשון כי רכב הנתבעת נפגע בדופן ימין, ולאחר מכן בעקבות שאלת ב"כ התובעת הצהיר כי הפגיעה היתה מאחור בטמבון הרכב. לעומת זאת, בטופס ההודעה, נ/1, נרשם כי רכב הנתבעת נפגע בצידו השמאלי אחורי. כך גם העיד העד השני בתחילה כי הרכב נפגע בצידו הימני אחורי ולאחר מכן ציין כי הנזק ארע בפינה השמאלית של הרכב.

8.עדות נהג האוטובוס היתה עדות סדורה וגירסתו תאמה את טופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1.

אם, כגירסת הנתבעת, האוטובוס סטה ממסלול נסיעתו ופגע ברכב הנתבעת, הרי היה עליו, למעשה, לסטות מנתיב הנסיעה ולעלות על גבי הנתיב המצוי בצד הכביש והמשמש כמדרכה/כניסה לאתר הבניה. גם עדי הנתבעת לא טענו כי כך היה.